רואה חשבון איתי ארזי

נכות? שטויות!

מתוך הספר אפקט ה- WOW בעסקים, כתב: רוברט ג'.

 

"זה הכל עניין של גישה... המממ, בטח כבר שמעתם את זה לא פעם.

אבל זה נכון!

הסיוט של האחד הוא הזדמנות הפז של האחר.

קחו למשל את הנכים באמריקה.

מה יקרה אם..."

 

מה יקרה אם נתייחס לקליטת עובד נכה כסוד ההצלחה?

כדרך לבלבל את המתחרים?

זה מה שהתגלה בחברת Carolina Fine Snucks, שהמחזור שלה מגיע לשני מיליון דולרים, כאשר פיל קוזק קלט בפעם הראשונה עובד נכה.

בשנות השמונים סבלו קוזק והשותפים שלו, ריי לנדר וקרייג בייר, מתחלופת עובדים שהגיעה ל־80 אחוזים בכל שישה חודשים.

החברה מעולם לא הצליחה להגיע להכנסות שנתיות של יותר מחצי מיליון דולרים.

בשנת 1989 נתבקש קוזק על־ידי אגף השיקום של המדינה להשתתף ביריד תעסוקה שנועד להשמת נכים לעבודה. הוא פגש שם את דייוויד ברוטון, שסבל מקשיי למידה חמורים. ״התרשמתי מגישתו העליזה״, נזכר קוזק. ״דייוויד היה בחור הגון וכן ובאמת רצה לעבוד״.

קוזק קיבל את ברוטון לעבודה בו במקום, כאורז ומשלח מטענים. ״לא רק שדייוויד היה מסוגל לבצע את העבודה, אלא שהוא גם הוכיח לעובדים שהאחרים שהוא מסוגל לעשות עבודה טובה יותר מהם״, טוען קוזק.

ברוטון קודם פעמיים, וכיום הוא עובד כעוזר תפעולי הממונה על המשלוחים. ״העובדה שהייתי הנכה הראשון הייתה אתגר גדול בשבילי; יש לי המון אחריות״, אמר לנו ברוטון.

כשביקרנו בחברה, ראינו ששמונה מתוך 16 העובדים שלה היו מוגבלים ונכים. המוגבלות שלהם הייתה מסוגים שונים, החל מקשיי למידה חמורים, ועד שיתוק מוחין וחירשות. קוזק לא נדרש להכניס שום שינויים פיזיים במפעל; עלויות

הביטוח של החברה נשארו ללא שינוי, וכל העובדים מקבלים אותם תנאים והטבות.

ג׳ניס גריפין-מק׳קנזי היא עובדת בריאה שהייתה עדה להתפתחות העובדים הנכים והמוגבלים בחברה. בעבר הייתה אורזת, וכיום היא מפעילת מכונה, והיא סייעה לעובדים החדשים ללמוד את העבודה. אף כי היו עובדים שנרתעו תחילה מהדרכת עובדים נכים, היא אומרת, רובם היו מוכנים ברצון להעניק לנכים הזדמנות להצליח.

"עכשיו יש בין כולנו יחסים טובים״, היא מספרת. ״אנחנו יכולים תמיד לסמוך עליהם! הם לעולם אינם מאחרים ותמיד באים לעבודה. התפקידים שלהם מקנים להם הערכה עצמית גבוהה".

על מנת להקטין את המתחים שכמה נכים חשים בסביבה בלתי מוכרת, החברה מקיימת ישיבות סגל שבועיות להדרכת עובדים בתפקידים שונים במפעל. לעובדים יש גם מגע ישיר עם לקוחות, המובאים למפעל לסיורים מודרכים. מנהל כוח האדם למד אפילו את שפת הסימנים כדי לתקשר בקלות רבה יותר עם עובדים כבדי שמיעה.

התפוקה הכוללת של החברה זינקה מ־60 אחוזים של הקיבולת בשנת 1989 ל־95 אחוזים. תחלופת העובדים צנחה לחמישה אחוזים בלבד

"החבר׳ה האלה שינו את החיים של כולם", אומר קוזק. כולם עובדים כאן קשה, כמו חלק מצוות. רצה הגורל, וקליטתו של דייוויד באמת סייעה לנו ליצור אווירה של גאווה ומצוינות".